ל' (13) נערה שנראית קטנה כפי גילה. היא עדינה, מתוקה ושקטה. היא בעיקר נבוכה. היא פונה לחומריי האמנות באופן מהיר וברור לי שכלי זה מוכר לה. ניכר שיש בה מן המאופקות והשבריריות. במהלך השנה אמשיך והזהה דרך אופן עבודתה ודרך שפת גופה ודיבורה, את אותן שבריריות, מאופקות, מכונסות ונבוכות. היא מרבה לעבוד ברוגע, בשקט ויתר התכנסות. במרבית המפגשים היא פועלת באופן עצמאי, מיידי ורציף כאשר לא פעם היא ניגשת אל העבודה כהמשך ישיר לשיחה שיזמה בעצמה סביב סדרת טלוויזיה או ספר שהעסיקו אותה וכדומה. לא אחת בעקבות הכוונה ותיווך עדינים שלי, הנבוכות והמאופקות שלה משתחררות מעט ומתחלפות בדיבור לאקוני אך מאוד מדויק על עבודותיה ובעצם עליה.
לעיתים אני מזהה כי היא פועלת בהססנות. לא אחת היא מבקשת אישור לפני מהלכה הבא. היא מרבה לבדוק את נוכחותי בחדר ועימה ואני נהנית להיות שם לצידה. במפגשים היא מציירת את מה שעד מהרה אבין כי הוא התמצית שלה ותמצית חייה: נערה רגישה ועדינה חסרת קביעות ויציבות, המבקשת לה סביבה עוטפת, בטוחה ויציבה שתנכיח אותה ואת קיומה…
באחד ממפגשיי הסיום שלנו, הזדמן לי בזכותה לעמוד עימה על יכולותיה, נקודות החוזק שלה וכוחותיה החיוביים הרבים. דרך זה הצלחתי לפתוח עימה את נושא הפרידה ממני ואת קשייה אל מול זה. במכוון בחרתי להביא גם את עצמי ואת הרגישות והקשיים שלי סביב הנושא. החשיבות הייתה בעיניי, בהדגשתי ל-ל' כי כוחותיה הם פנימיים בבטנה ובליבה ואלו בטוחים עימה. אין מדובר בדבר נרכש או מתפוגג, ציינתי בפניה. כוחותיה יישארו עימה ויהיו לה לעזר גם כשתצא מהחדר. עיניה של ל' החלו מרצדות ומבריקות. היא עצרה את דמעותיה מלפרוץ. היא הייתה קשובה, מאופקת ומרוגשת וברור היה לי כי משהו סביב נושא הפרידה, המורכב כ"כ עבור שתינו, הצליח להגיע לכדי עיבוד רגשי מסוים.
שקט מצד שתינו.. אני מגייסת שוב את אותה נוכחות חומלת, אוהבת ומלאת רגישות כלפיה. אנחנו נפרדות בחיבוק ענק "המדבר" ככל הנראה את שתינו. (*קטע קצר מתוך טיפול באמנות שהפגיש אותי עם ל' המופלאה והמרגשת כל-כך).
כאנשים אנחנו שונים ומתחברים לדברים ולתחומים שונים. היכולת שלנו לתקשר החוצה את רגשותינו, אף היא משתנה מאחד לאחר.
אמנות היא שפה. כמו המילים גם היא מאפשרת ביטוי. אלא שבניגוד למילים שמאפשרות לא פעם טשטוש והתרחקות מעצמינו ומרגשות שמלווים אותנו, היד היוצרת מביעה את הנפש באופן אותנטי וזו רחוקה מלהתבלבל. היד היא הכלי. הדימוי שהיא יוצרת, הוא מסר. לרוב הוא השתקפות שלנו – של חיינו, נפשנו ושל העולם הפנימי שלנו.
טיפול באמנות בא לאחד את כל אלה. מדובר בטיפול רגשי המהווה מסגרת בה ניתן לעבד חוויות, רגשות, פנטזיות וקונפליקטים אשר בשונה מטיפול פסיכותרפי אחר, הדגש בו הוא על הבעה חזותית ויצירה. לאדם הפועל בסטודיו, יש אפשרות להשתמש באופן חופשי בכלים האמנותיים השונים מבלי שיחויב לנסח באופן מילולי את חוויותיו וקשייו.
אין צורך בידע מוקדם או בכישרון מיוחד באמנות שכן הדגש הוא על האינטראקציה בחדר ועל תהליך היצירה עצמו. מתוך התהליך מתקיימים הבנה ועיבוד משותפים של חוויות, רגשות והשתקפויות של היוצר, כמו גם כוחותיו ונקודות מאתגרות יותר בחייו. הסביבה שבה מתרחש הכל היא סביבה מכילה, תומכת ובטוחה.
הדימוי עצמו, משמש כאמצעי תיעודי לאותם היבטים שונים, אירועים ורגשות (בעלי משמעות מודעת ובלתי מודעת) שעולים במהלך המפגש המשותף.
טיפול באמנות מתאים לילדים ומתבגרים שכן הוא מאפשר ומסייע להם להביע את עצמם ולבטא דברים שהם מורכבים עבורם או שישנו קושי לנסח אותם במילים בעקבות גילם הצעיר ומיומנויותיהם הרגשיות והמילוליות שטרם הבשילו במלואן. אציין כי בסטודיו "לב שומע" קיימים בנוסף לחומריי היצירה גם ספרים, משחקים, תחפושות ותאטרון בובות המזמינים להתעסק גם בהם, מחזקים ומקדמים את מהלכי הטיפול.
טיפול זה מיועד ומומלץ גם עבור מבוגרים אשר מתחברים אל המדיום האמנותי, מתקשים אולי לבטא עצמם באמצעים מילוליים ומחפשים מענה רגשי שהוא מעבר לאותה הבעה מילולית.
הטיפול נותן מענה לקשיים רגשיים, התפתחותיים, קוגניטיביים וחברתיים (חוסר בטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך, התפרצויות זעם ותסכול, מצביי פרידה או אובדן, קשיי למידה והפרעות קשב וריכוז, קשיים בתקשורת הבינאישית או המשפחתית ועוד…) וכאמור הוא מאפשר תקשורת באמצעות משחקים, סמלים ודימויים חזותיים; ביטוי של רגשות, מחשבות ותפיסות; הקלה על רגשות מעיקים ועידוד האינטראקציה עם המטפל ובעזרתו ודרכו, גם עם החוץ.
וכל זה על קצה המכחול…
מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה, עניין או רגש שעולה. מוזמנים להרגיש, להתרגש ולחוות…
חיבוק, צהלה