צהלה צמח

"וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש, שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו" _{(הרב קוק)}

נעים מאוד שמי צהלה צמח ואני מטפלת באמנות. ברור שבאמנות. אני חיה ונושמת אותה כל חיי. לעיתים נדמה לי שהיא ואני נולדנו יחד – יחידה אחת.

הייתי ילדה תנועתית מאוד. לא שהיום זה אחרת. כל מה שקשור בישיבה לאורך זמן ובהפניית קשב לדבר אחד תמיד היה מורכב ובעייתי עבורי. אלא אם כן דובר במשהו שבאמת אתגר ועניין אותי. האמנות אתגרה אותי. היא עניינה אותי ללא ספק וריתקה אותי אליה. שם, איתה יכולתי לשבת שעות. מרוכזת לחלוטין ללא כל הסחות דעת. אני והיא יחד וכל החוץ והסובב לא נוגעים בנו. לשמחתי זכיתי להתחנך בבי"ס יסודי שבו לימדו אמנות מכיתה א' ועד ח'. עם מורה אחת מופלאה שהגיעה מבצלאל ורק חיכיתי שהשיעור שלה כבר יתחיל. בתוך כל ההצפה וחוסר השקט שלי בתור ילדה, האמנות היוותה מרחב מוגן, עוגן יציב, נוכח וברור. כלי קיבול להמון תחושות, רגשות, חוויות, פנטזיות וקונפליקטים שיכולתי פשוט "לדבר" איתם ולהביע אותם באופן נעים ופשוט יותר – בלי הצורך הזה במילים.

אז כילדה קשה היה לי להסביר מה הכוח והקסם של האמנות והיצירה. אך ידעתי שאני אוהבת אותן, שהן מרגיעות אותי ונוסכות בי שמחה וביטחון. הרגשתי גם שיש לי עולם שלם אשר דרכו אני נוכחת, מועצמת ובאה לידי ביטוי כפי שאני; ללא מחיצות, ציפיות, שיפוטיות וביקורתיות.

עם השנים כבר יכולתי להסביר במילים את הכוח הזה של האמנות ואת החשיבות העצומה שלה ככלי ביטוי נוסף המאפשר חיבור לחיינו ולעולמנו הפנימי במקומות בהם לא פעם המילים מתבלבלות, נכשלות, נתקעות ואף נחסמות.

תרומתה הניכרת של האמנות להתפתחות הרגשית והתקשורתית, מעולם לא הפסיקה לרגש אותי.

אין זה מפתיע שלימים כשהתבגרתי, התחלתי לחפש כלי שימזג עבורי ויאפשר לי את האינטגרציה בין שני העולמות: זה של הנפש המעודנת וזה של האמנות העוצמתית.

בהיותי בגיל 18 שמעתי לראשונה על התחום של טיפול באמנות, אז גם קיבלתי את ההחלטה הברורה ללמוד זאת בעתיד.

ב-2011 לאחר 3 שנים של לימודים מעמיקים וחקר פנימי וחיצוני משמעותי, הוסמכתי כמטפלת באמנות.

בנוסף, אני בעלת תואר ראשון בהצטיינות ותעודת הוראה בפקולטה לאמנות מסלול אמנות וחינוך בבית-ברל (1999-2002), בוגרת קורס מורים ליוגה מטעם ארגון שיבננדה ליוגה ודנטה הבינלאומי (2011) והשתתפתי בסדנאות והשתלמויות מגוונות העוסקות בחינוך, הורים, ילדים ומה שביניהם.

היום אני שמחה, מברכת ומודה על ההזדמנות והזכות להעניק מאותו החקר, מהכלים ומהידע שרכשתי ומהניסיון שלי בעבודה ובמפגש עם ילדים, הורים ואנשים בכלל.

מוזמנים להרגיש ולחוות את זה בעצמכם… חיבוק, צהלה.